עו"ד איתי מור
ב-2015 כשהמחוקק הפורטוגלי אישר את התיקון לחוק האזרחות הפורטוגלי שמכיר בזכותם של צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל לא העלו על דעתם יוצאי איראן ובני העדה הפרסית שגם הם עשויים להיות זכאים לאזרחות האירופאית ולדרכון הפורטוגלי.
הכל בעצם התחיל כשפרדיננד השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסיטליה, חתמו בשנת 1492 על צו גרנדה. צו זה הורה לגרש את כל יהודי ממלכת ספרד אשר סירבו להתנצר. החתימה על הצו נבעה בשל קנאות דתית של מדיניות הכתר הספרדי, שחששה מההשפעה של היהודים על התושבים הנוצרים ושאפה ליצור חברה נוצרית ללא כל מיעוטים דתיים, כמו יהדות ואיסלאם. אלפים מיהודי ספרד התנצרו לפחות למראית עין ונשארו בספרד. רבים מהם הסתירו את זהותם היהודית והמשיכו לקיים את מצוות היהדות בסתר כאנוסים. שאר היהודים שסירבו להתנצר, נאלצו לעזוב את ממלכת ספרד ולהסתלק מביתם. לפי ההיסטוריונים, מספר המגורשים בספרד בשנת 1492 עמד על בין 40 אלף ל-160 אלף יהודים.
הבריחה לפורטוגל
היהודים שברחו מספרד חיפשו מקלט במדינות אחרות. היו שברחו לצרפת השכנה מצפון ולשאר מדינות מערב אירופה כמו אנגליה, הולנד, בלגיה וגרמניה, חלק היגרו ל״עולם החדש״ בעקבות גילויה של אמריקה, רבים פנו לעבר מדינות האימפריה העות'מאנית ואחרים קיוו למצוא בית בפורטוגל. הסיבה לכך היא שפורטוגל דמתה לספרד מבחינת תרבותית והיו קיימים קשרים בין משפחות יהודיות מספרד ובין משפחות יהודיות מפורטוגל. אלא שחמש שנים לאחר גירוש ספרד, מלך פורטוגל כפה באופן קולקטיבי על יהודי פורטוגל להתנצר, כולל יהודי ספרד שמצאו במקלט במדינה. היהודים האנוסים בפורטוגל שהמשיכו לקיים בסתר את מצוות היהדות, החלו לסבול במאה ה-16 מנחת זרועה של האינקוויזיציה.
קהילת יהודי ספרד ופורטוגל באי הורמוז פורטוגל, שכבשה באותם ימים מושבות רבות וערי נמל, הצליחה לכבוש בשנת 1507 את האי הורמוז המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. האי היה נקודה אסטרטגית חשובה, משום שהוא פתח דלת עבור הפורטוגלים למפרץ הפרסי, סיפק להם שליטה על המפרץ והיווה גשר בין הודו למזרח התיכון. עם כיבוש האי הורמוז, נהרו אליו היהודים שגורשו מספרד. לפי העדויות ההיסטוריות, כבר במאה ה-16 חיה באי קהילה יהודית של כמאתיים משפחות. מרבית היהודים היו ממוצא פורטוגלי ואחרים ממוצא ספרדי, תימני, מצרי ועיראקי. היהודים עסקו במסחר של משי, כותנה, אבנים יקרות, תבלינים, זהב, שנהב וסוסים, ייצרו יין ויצאו אותו להודו, סין, בצרה ובחריין. בנוסף לכך, היהודים עסקו כמלווים בריבית. גספר ברזאוס, כומר הולנדי שהתגורר במשך שנתיים באי, כתב כי היהודים הצליחו רבות בתחום ההלוואה בריבית וזכו לתשואה של פי עשרה מהסכום אותו היו מלווים. היהודים נהנו מקשרי מסחר טובים עם האוכלוסייה המקומית שחיה לצד היהודים באי, בהם נוצרים איטלקים, רוסים, פורטוגלים, יוונים, אתיופים וארמנים, מוסלמים מארצות ערב, טורקים ופרסים, וכן בודהיסטים ממונגוליה והינדים מהודו. בסוף המאה ה-16, המטייל הפורטוגלי היהודי פדרו טישרה הגיע לאי הורמוז שם התגורר במשך ארבע שנים. הוא כתב על חייהם של התושבים ודיווח כי באי חיים מאה וחמישים משפחות יהודיות.
סופה של הקהילה היהודית באי
בשנת 1622 הגיעו לאי הורמוז ספינות קרב אנגליות ויחד עם הכוחות הפרסיים הביסו את כוחות פורטוגל שגורשו מהמקום. זה היה גם סופה של תקופה זוהרת עבור יהודי הורמוז. מאות משפחות יהודיות נמלטו על נפשן והיגרו לתוך ממלכת פרס (כיום איראן). הם המשיכו לנהל את אורח החיים היהודי שלהם והשתלבו עם היהודים המקומיים.
אם אתם ובני משפחתכם ממוצא איראני או פרסי, ייתכן כי יש לכם שורשים ספרדיים ואתם צאצאים למגורשי ספרד. במקרה כזה, ייתכן ואתם זכאים לאזרחות פורטוגלית. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ואנו נערוך עבורכם בדיקת זכאות לדרכון פורטוגלי. במידה ואתם זכאים לדרכון פורטוגלי, נפעל להשגת אזרחות פורטוגלית עבורכם במינמום השקעה ומינמום מאמץ מצידכם.
עו"ד איתי מור וצוות מועדון הדרכון הפורטוגלי
